1. נגד הנאשמים, שהינם זוג נשוי, הוגש כתב אישום (מתוקן בשלישית) הכולל 18 אישומים, חלקם נגד שני הנאשמים וחלקם נגד נאשם 1, בעבירות מס, סחיטה באיומים בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה, משיכת שיקים ללא כיסוי ועוד.
2. במהלך החקירה התקיימו בין היתר האזנות סתר, אשר חלקן הועברו לידי הסנגוריה וחלקן לא.
ב"כ הנאשמים מבקש לקבל לידיו, בנוסף לחומרי החקירה שקיבל, שורה של הקלטות כמפורט במסמך שהוגש וסומן א', ובהן שיחות עם פקיד השומה לגבי אישום 1, שיחות עם חבר "אייל" לגבי אישום 4, שיחות עם גורמים בחברת הביטוח לגבי אישום 7, שיחות עם נציגת חברת האשראי לגבי אישום 8, שיחות איום שהגיעו לנאשם לגבי אישום 10 ושיחות עם עורך דין לגבי אותו אישום, שיחות עם בעל המחסן לגבי אישום 12, שיחות עם בעל הצ'יינג' לגבי אישום 14, שיחות עם "שרון" ושיחות עם "גלעד" לגבי אישום 17 ושיחות עם בעלי מקצוע שונים לגבי אישום 18 - הכל כמפורט במסמך.
כן הוא מבקש לקבל, לגבי האישום השני, את כל האזנות הסתר שבוצעו לנאשם.
3. אין בין הצדדים מחלוקת לגבי סיווג השיחות ל- 3 קבוצות - שיחות "רלוונטיות", שיחות "נוגעות" ושיחות "בלתי רלוונטיות", בהתאם להחלטות שניתנו בבש"פ 2043/05, 2130/05,
מדינת ישראל נ' גד זאבי ואח' [פורסם בנבו], ובש"פ 7064/08, 7936/08,
מדינת ישראל נ' ליאורה ברקו ואח' [פורסם בנבו].
המחלוקת נוגעת לחלוקת השיחות שנקלטו בתיק זה לקבוצות השונות, כאשר לטענת ב"כ הנאשמים, המאשימה לא סיווגה נכון בין שיחות רלוונטיות ללא רלוונטיות, ובין שיחות נוגעות לשיחות לא רלוונטיות.
ב"כ הנאשמים מבקש להורות למאשימה להעביר אליו את רשימת כל השיחות בהן שוחח הנאשם ואשר אינן נוגעות לצנעת הפרט, וכן לאפשר לו לעיין בעצמו בכל האזנות הסתר ולבחון בעצמו את הסיווג שעשתה המאשימה, בהתאם לפירוט השיחות החסרות כמפורט במסמך א'.
4. ב"כ המאשימה טענה כי כל השיחות שסווגו על ידי המאשימה כ"רלוונטיות" הועברו לסנגור.
אשר לרשימת השיחות המפורטות בנספח א' השיבה כי כל השיחות שנמצאו מתוך הפירוט הועברו להגנה, ולגבי שיחות שאינן קיימות (ואשר ייתכן שהתקיימו מטלפונים שלא היו בהאזנה או בתקופה בה לא היתה האזנה) - נמסר להגנה כי שיחות אלה אינן קיימות בהאזנות הסתר.
5. בפסק הדין הנ"ל בעניין זאבי, התייחס בית המשפט לשיחות שנקלטו בהאזנות סתר - שיחות אשר אינן קשורות כלל לנושא החקירה והאישום, ואשר אין לראות בהן "חומר חקירה" או אף "חומר שנאסף", לשיחות אשר יש להן זיקה כלשהי לנושא החקירה והאישום, ואשר לגביהן יש למסור להגנה רשימה הכוללת פרטים כלליים אודות כל שיחה, תוך ציון מועדה, הדוברים בה והנושא העיקרי שנדון בה, והסוג השלישי - שיחות רלוונטיות לאישום, שהינן בבחינת "חומר חקירה".
בית המשפט קבע כי הגורם אשר יבצע את פעולת המיון הוא עניינן של רשויות החוק, על פי כללי פעולה הנקבעים על ידן. האחריות לפעולות המיון והסיווג של החומר מוטל על הרשות החוקרת, ועל הפרקליטות האחריות להבטיח כי בסופו של יום, מיונו וסיווגו של החומר יקיים כראוי את זכות העיון של הנאשם.
בענייננו הצהירה ב"כ המאשימה כי פעלה בהתאם למתווה האמור, כי ביצעה ביקורת על הסיווג שנעשה על ידי גורמי המשטרה, ובעקבות פניות ב"כ הנאשמים, אף שבה ובדקה בעצמה את פניותיו המפורטות והשיבה לו בהתאם.
לפיכך ניתן לקבוע כי מולאו התנאים שנקבעו לעניין סיווג והעברת חומרי חקירה בכל הנוגע להאזנות סתר.
אשר לבקשת ב"כ הנאשמים לערוך את מיון השיחות בעצמו - בהתאם לפסיקה, סיווג השיחות אמור להיעשות, כאמור, בידי גורמי התביעה, כפי שנעשה, ואין מקום להעברת פרטי שיחות מעבר לכך. לפיכך בקשה זו נדחית.
6. בדיון האחרון הועלו טענות נוספות על ידי ב"כ הנאשמים - נטען כי "רשימת החומר שנאסף" איננה כוללת את כל חומרי החקירה.
לאור הצהרת המאשימה כי הרשימה שהועברה לסנגור בדיסק הינה
רשימת כל החומר שנאסף, גם אם הינה, כטענת הסנגור, רשימה על דרך של אוסף מפתחות כל התיקים, אני דוחה את טענת הסנגור.
טענה דומה הועלתה לגבי רשימת החומר החסוי - לטענת ב"כ הנאשמים, רשימת חומרי החקירה איננה כוללת את פירוט הראיות החסויות.
אכן, ככלל ראוי כי רשימת החומר החסוי תיכלל ברשימת חומרי החקירה. אולם, מאחר שעל פי הצהרת ב"כ המאשימה הרשימה מופיעה במלואה בתעודת החיסיון ובנספח הכולל רשימת ידיעות, ניתן להסתפק בכך.
7. לסיכום, כל בקשותיו וטענותיו של ב"כ הנאשמים, לעניין האזנות הסתר, חומרי החקירה והחומר החסוי, כמפורט לעיל, נדחות.